בדרך כלל אנחנו לוקחים את הראייה כמובן מאליו: שתי עיניים מביטות לאותו מקום, התמונות מתאחדות במוח, ואנחנו רואים עולם תלת-ממדי וחד. אבל אצל חלק מהילדים וגם אצל מבוגרים זה לא קורה. עין אחת מסתכלת קדימה, והשנייה פונה הצידה, פנימה או מעלה. מדובר, כמובן, בפזילה.
4 צפייה בגלריה
הופעת פזילה יכולה להתרחש כבר בגילי שנתיים עד חמש, ולעיתים אף מוקדם יותר
(צילום: shutterstock)
"פזילה היא תופעה שכיחה יחסית", אומרת ד"ר יונינה רון, אחראית תחום עיניים ילדים ופזילה בקריה הרפואית רמב"ם. "היא מופיעה בכ-3% עד 4% מהילדים, ולעיתים מתפרצת גם בגיל מבוגר. חשוב להבין שמדובר לא רק בעניין חיצוני או אסתטי – אלא במצב שמשפיע על הדרך שבה המוח מעבד את מה שהעיניים רואות. כששתי העיניים לא מתמקדות באותה תמונה, נוצר בלבול במערכת הראייה. המוח עלול לבחור להתעלם מאחת העיניים, מה שמוביל לעין עצלה, או לחלופין לשדר למטופל ראייה כפולה – מצב שמפריע מאוד לתפקוד היומיומי, בלימודים, בעבודה ובחיים החברתיים".
העיניים נאלצות להתמקד שוב ושוב
לדבריה, בילדות המוח עדיין גמיש ובעל יכולת הסתגלות מרשימה. "תינוקות יכולים לפזול לפרקים, וזה לא תמיד מדאיג", מסבירה ד"ר רון. "אבל כשהעין בורחת באופן קבוע - זה כבר סימן ברור לכך שמשהו אינו כשורה ודורש בדיקה".
הופעת פזילה יכולה להתרחש כבר בגילי שנתיים עד חמש, ולעיתים אף מוקדם יותר. בחלק מהמקרים מדובר בפזילה תלוית-משקפיים: "ילד שסובל מבעיה אופטית מקבל משקפיים, וברגע שהוא מרכיב אותם - הראייה מתאזנת והפזילה נעלמת", אומרת ד"ר רון. במצבים אחרים, דווקא בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים עשויה לחשוף את הבעיה בטרם התפרצה. "ההורים בטוחים שהכול תקין, אבל אני מזהה סימנים מקדימים שיכולים לנבא פזילה בעתיד, וממליצה על טיפול מתאים כדי למנוע את התפתחותה".
4 צפייה בגלריה
בהייה ממושכת במסכים עלולה להיגמר בפזילה זמנית או כזו שדורשת טיפול ואף ניתוח
(צילום: shutterstock)
ד"ר רון מתייחסת גם לאתגר המודרני של עידן המסכים. "ילדים בגילי בית ספר, שש עד שתים-עשרה, מבלים שעות ארוכות מול טלפונים, טאבלטים ומחשבים", היא אומרת. "העיניים נאלצות להתמקד מקרוב שוב ושוב, וזה מאמץ שלא נועדנו אליו מבחינה ביולוגית. התוצאה עלולה להיות פזילה שמופיעה באופן זמני - אבל במקרים מסוימים היא אינה חולפת ודורשת טיפול ממוקד, ולעיתים אף ניתוח".
ד"ר יונינה רוןצילום: הקריה הרפואית רמב"םהביטחון העצמי נפגע משמעותית
פזילה אינה מוגבלת רק לילדים - היא עלולה להופיע לפתע גם בגיל מבוגר, לעיתים בעקבות טראומה, גידול, שבץ מוחי או מחלה נוירולוגית.
"כאן ההבדל משמעותי", מסבירה ד"ר רון. "בילדים המוח עוד גמיש ויודע לפצות על ההפרעה, אבל אצל מבוגרים התאים שאחראים על הראייה הדו-עינית כבר מפותחים ופחות גמישים. התוצאה היא ראייה כפולה מתמשכת - מצב שלא ייפתר מעצמו עד שלא מטפלים בפזילה".
4 צפייה בגלריה
"הטיפול מחזיר לא רק את הראייה התקינה אלא גם את הביטחון והאיכות בחיים". ניתוח לתיקון פזילה
(צילום: shutterstock)
לפזילה יש השלכות שמעבר לראייה עצמה - היא נוגעת גם בזהות, בחירות חיים ובדימוי עצמי. "אני פוגשת מטופלים שמספרים על קושי בבחירת בני זוג, בהתמודדות בעבודה ובקשרים החברתיים", אומרת ד"ר רון. "הביטחון העצמי שלהם נפגע משמעותית".
היא נזכרת במקרה של מטופלת שלה שחיה שנים בתחושת איום מתמיד: "היא הסתירה את הפזילה אפילו מבעלה, חיה בחרדה שמא היא תחזור, ופחדה שגם הילדים שלה יסבלו ממנה". בדיוק מסיבה זו, מדגישה ד"ר רון, ניתוח לתיקון פזילה אינו מוגדר כהליך קוסמטי בלבד - אלא נחשב טיפול רפואי לכל דבר ועניין. הוא נכלל בסל הבריאות, ומבוצע בבתי החולים הציבוריים בישראל.
איך מאבחנים?
האבחון נעשה אצל רופא עיניים לילדים או נוירו-אופתלמולוג, וכולל בדיקות חדות ראייה, תנועות עיניים, הרחבת אישונים ולפעמים גם MRI או CT.
"בכל גיל אפשר לנתח פזילה"
"הטיפול בפזילה מותאם לגיל, לסיבה ולזווית שבה מופיעה הבעיה", מסבירה ד"ר רון. "במקרים שבהם מדובר בפזילה שנובעת מבעיה אופטית, משקפיים יכולים לפתור את העניין לגמרי – הילד מרכיב את המשקפיים והפזילה נעלמת. כשיש עין עצלה, אנחנו נדרשים דווקא לסגור את העין החזקה בעזרת רטייה, כדי לאלץ את העין החלשה לעבוד ולהתחזק".
לדבריה, קיימים גם טיפולים מסוג אחר, כמו תרגילי עיניים או פיזיותרפיה של שרירי העין, שעוזרים לשפר שליטה ולמנוע החמרה. במקרים אחרים נעשה שימוש בבוטוקס, שמוכר לכולנו מעולם האסתטיקה - אך למעשה החל בכלל בתחום רפואת העיניים. "הזרקת בוטולינום טוקסין (בוטוקס) מאפשרת להחליש שריר שפועל חזק מדי ולשפר את היישור", היא אומרת.
אלו שאינם מגיבים לטיפולים שמרניים נדרשים לעיתים להתערבות כירורגית. "במקרים שבהם כל השאר לא עוזר, אנחנו פונים לניתוח", מסבירה ד"ר רון. "בארץ, הניתוח מתבצע בהרדמה כללית גם בילדים וגם במבוגרים. אנחנו מזהים את השריר שמושך חזק מדי או לא מספיק חזק, מחלישים או מחזקים אותו - והכול מתבצע מחוץ לגלגל העין, מה שמפחית מאוד את הסיכון לפגיעה בראייה".
היא מדגישה כי שיעור ההצלחה גבוה, אך לעיתים נדרש יותר מהליך אחד. "אנשים צריכים לדעת שבכל גיל אפשר לנתח פזילה - החל מגיל צעיר ועד גיל מבוגר מאוד", היא אומרת. "הטיפול מחזיר לא רק את הראייה התקינה אלא גם את הביטחון והאיכות בחיים".
4 צפייה בגלריה
ד"ר רון: "לא כל מה שנראה כפזילה הוא באמת פזילה, לפעמים מדובר ב'פזילת חן' בלבד"
(צילום: shutterstock)
ומה אם זו רק "פזילת חן"?
"חשוב להבין שלא כל מה שנראה כפזילה הוא באמת פזילה", מדגישה ד"ר יונינה רון. "בתינוקות, למשל, מבנה הפנים שלהם גורם לעיתים לאשליה שהעיניים מתקרבות מדי או בורחות פנימה. בפועל הראייה שלהם תקינה לחלוטין. אני פוגשת לא מעט הורים שמגיעים מודאגים מאוד, בטוחים שהילד שלהם פוזל, ובסופו של דבר אני נאלצת לשכנע אותם שמדובר רק במבנה אנטומי - במה שאנחנו מכנים 'פזילת חן' או 'פזילה לכאורה' (Pseudostrabismus) זה מצב שנראה כמו פזילה, אבל למעשה אין שום בעיה רפואית".
מתי לגשת לרופא?
"אם אתם מבחינים בעין 'בורחת' אצל ילד, גם אם זה קורה רק מדי פעם, או אם אצל מבוגר מופיעה לפתע ראייה כפולה - חשוב לא להתעלם ולפנות לרופא עיניים", אומרת ד"ר רון. "גם היסטוריה משפחתית של פזילה או עין עצלה מחייבת מעקב. השורה התחתונה היא שפזילה איננה רק עניין אסתטי - אלא מצב רפואי בעל השלכות ארוכות טווח. עם אבחון מוקדם וטיפול מתאים, ממשקפיים ועד ניתוח, אפשר להחזיר לילד או למבוגר לא רק את הראייה התקינה, אלא גם את הביטחון העצמי ואת איכות החיים".
